אל מתן 2004 בע"מ נ' מי כרמל בע"מ

החלטה

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בקריות (סגן הנשיא השופט ערן נווה) מיום 27.3.14, לדחות את בקשת המבקשת למתן צו זמני לעיכוב הליכי הגביה שמנהלת המשיבה כנגד המבקשת. המשיבה מתנגדת לבקשה.

הלכה ידועה ומושרשת היא כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטותיה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע לסעדים זמניים, אלא במקרים חריגים (ראו: רע"א 8526/09 בניני בנק בע"מ נ' דרור הדרום חברה לפיתוח בע"מ, פסקה 23 (18.3.10); רע"א 3041/12 מגנזי תשתיות בע"מ נ' החברה הכלכלית לפיתוח בית אריה, (14.6.12); רע"א 6558/13 קראיס נ' דדון (8.1.14); רע"א 3882/14 סאלם נ' ולכינסקי (5.6.2014); רע"א 2640/14 ד.א. מעלה הכרמל בע"מ נ' אסתר רמתי (16.6.14)).

המקרה הנדון אינו המקרה החריג שבו על ערכאת הערעור להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית בנוגע לצו זמני. למרות הטענות הנרחבות ועשרות עמודי הנספחים שהגישה המבקשת, אין בהחלטה טעות משפטית בולטת או טעות עובדתית בולטת המשנה את התוצאה.

למעלה מן המידה אציין, כי בדין קבע בית המשפט קמא, שהיה שיהוי בכך שהמבקשת פנתה לראשונה בבקשה בהולה לבית המשפט במרץ 2014, כאשר ידעה על עמדת המשיבה כבר בנובמבר 2013. משך חודשם אלה לא נקטה המבקשת כל פעולה שתרמז על כך שהחוב שנוי במחלוקת. אכרזת המסים (גביה) החלה על רשויות מקומיות אינה חלה על המשיבה. המבקשת רשאית להגיש ערר על הודאה או דרישה לפי סעיף 51, אבל הערר אינו מעכב את חובת התשלום, בעד השירות הניתן על ידי המשיבה, שאינו קנס.

על כן, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 4,720 ₪. המזכירות תעביר למשיבה סכום זה מתוך העירבון שהופקד, ותחזיר את היתרה למבקשת.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ד, 22 יוני 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: